שקיפות עורפית • מי שפיר https://www.prof-shalev.com/information-center/detection-of-malformations/nuchal-translucency-test/ יעוץ אישי מי שפיר Sun, 25 Feb 2024 13:31:19 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.12 https://www.prof-shalev.com/wp-content/uploads/2019/06/cropped-facivon-shalev-32x32.png שקיפות עורפית • מי שפיר https://www.prof-shalev.com/information-center/detection-of-malformations/nuchal-translucency-test/ 32 32 "שקיפות עורפית מורחבת": אבחון מוקדם של מומי לב https://www.prof-shalev.com/%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%91/ Wed, 25 Dec 2019 08:13:41 +0000 https://www.prof-shalev.com/?p=3062    בתחילה נועדה בדיקת השקיפות העורפית להעריך רק את הסיכון לתסמונת דאון בעובר. הבדיקה האנטומית של העובר תתבצע כ- 3 שבועות מאוחר יותר, במסגרת סקירת המערכות המוקדמת. על מנת לקצר זמנים ולהגיע לאבחנה מוקדם ככל האפשר, ניתן להרחיב את בדיקת השקיפות העורפית ולבדוק איברים נוספים בעובר אשר נבדקים בסקירה. מצב זה מתאפשר כבר בשבוע 13 […]

הפוסט "שקיפות עורפית מורחבת": אבחון מוקדם של מומי לב הופיע ראשון במי שפיר

]]>
  

בתחילה נועדה בדיקת השקיפות העורפית להעריך רק את הסיכון לתסמונת דאון בעובר.

הבדיקה האנטומית של העובר תתבצע כ- 3 שבועות מאוחר יותר, במסגרת סקירת המערכות המוקדמת.

על מנת לקצר זמנים ולהגיע לאבחנה מוקדם ככל האפשר, ניתן להרחיב את בדיקת השקיפות העורפית ולבדוק איברים נוספים בעובר אשר נבדקים בסקירה. מצב זה מתאפשר כבר בשבוע 13 להריון ולכן הבדיקה נקראת "שקיפות עורפית מורחבת".  

כתבה הזו עוסקת באבחון מוקדם של מומי לב כבר בזמן ביצוע "שקיפות עורפית מורחבת".

אמנם, זה לא נעים לקרוא בהריון על מומים בעובר. ההיריון מלווה בתחושה אופטימית ובתקווה לעובר מתוק ובריא. אלא, שחייבים להכיר בעיות שונות בהתפתחות העוברית ולהבין את משמעות הבדיקות השונות.

האם חשוב לבדוק את לב העובר בהריון? כן. בישראל נולדים מידי שנה כ 1300 תינוקות עם מומי לב, וכמחצית מהם יזדקקו לניתוח או לטיפול תרופתי.  באולטרסאונד, ניתן לראות את מבנה הלב ולהעריך את התפקוד שלו. בצורה כזו, ניתן לאבחן פגם בלב ולהעריך את חשיבותו.

חלק ממומי הלב הם תוצאה של הפרעה בכרומוזומים של העובר. ולכן כל זיהוי של מום בלב  מעלה את הסיכון של תסמונת גנטית, פגיעה במבנה הכרומוזומים ואף שינויים מזעריים אותם ניתן לגלות רק באמצעות הצ'יפ הגנטי.

מסיבה זו, חשוב לבדוק את הלב מוקדם בהריון ומכאן חשיבותה של "בדיקת השקיפות המורחבת".

בכל מקרה של זיהוי מום לב יש לבדוק את הכרומוזומים של העובר באמצעות בדיקת סיסי שליה [זמן אידאלי 13-14 שב'] או בבדיקת מי שפיר [זמן אידאלי 17-19 שב'].

בחלק ממומי הלב [ כ – 10%] אשר מתגלים בהריון יש חוסר מזערי בלבד בחומר הגנטי הנמצא בזרוע הארוכה של הכרומוזום. את החסר המזערי הזה ניתן לגלות באמצעות סיסי שליה או מי שפיר רק באמצעות בדיקת כרומוזומים הנקראת FISH. כלומר, שואבים את סיסי השליה או את מי השפיר, מגדלים במעבדה את תאי העובר והכרומוזומים נבדקים בשיטה הנקראת FISH [בדיקת ציטוגנטית פלורצנטית]. עם זאת, כאשר מתגלית בעיה בכרומוזומים הקשורה למום לב היא בדרך כלל קשורה לתסמונת דאון.

המום המולד השכיח ביותר בלב הוא חור במחיצה  בין חדרי הלב [כ 30% מכלל מומי הלב המולדים].  ולכן , בבדיקת הלב במסגרת "השקיפות העורפית המורחבת" צריך לזהות שהלב מכיל 4 מדורים: חדר שמאלי ועליה שמאלית, וכן חדר ימני ועליה ימנית. ניתן להבחין במחיצה שבין החדר הימני והשמאלי וכן בין העלייה השמאלית והימנית.

לפני כן, כבר בתחילת הבדיקה מסתכלים האם נצפה דופק עוברי, האם קצב הלב הוא סדיר והאם מהירות הפעימות בין 120 ועד 160-170 לדקה.

הלב צריך להימצא בחלק השמאלי של בית החזה וחוד הלב פונה שמאלה. זה לא תמיד כך, ולכן אבחנה מוקדמת חשובה מאוד.

חשוב לבדוק את גודל חדרי הלב, את מעבר הדם דרך מסתמי הלב וניתן להדגים בצבע [דופלר] את תנועת הדם דרך המסתמים.  בכל מקרה של חשד לבעיה בלב מופנית המטופלת ליעוץ גנטי .

אני עוקב ב"בדיקת השקיפות המורחבת" אחר מבנה הלב על פי מה שנכתב מעלה ועד כמה שניתן לאבחון בשבוע 13. השלמת הבדיקה תהיה במסגרת סקירת המערכות מוקדמת בשבוע 16 להריון.

שקיפות עורפית רגילה מול שקיפות עורפית מורחבת
בדיקת שקיפות רגילה בדיקת שקיפות מורחבת
שבוע הריון 11-13 שבועות 13 שבועות
עיבוי העורף נמדד נמדד
עצם האף נבדק נבדק
אורך העובר נמדד נמדד
מבנה הלב לא נבדק נבדק
מספר כלי דם לא נבדק נבדק
ידיים שמאל/ימין לא נבדק נבדק
רגליים שמאל/ימין לא נבדק נבדק
מין העובר לא נבדק נבדק
עמוד שדרה לא נבדק נבדק
תנועות וטונוס שרירי לא נבדק נבדק
עיניים לא נבדק נבדק
חדרי מוח + צרבלום לא נבדק נבדק
מערכת עיכול לא נבדק נבדק
שלפוחית שתן + כליות לא נבדק נבדק
אורך צוואר לא נבדק נבדק

הפוסט "שקיפות עורפית מורחבת": אבחון מוקדם של מומי לב הופיע ראשון במי שפיר

]]>
בדיקת שקיפות עורפית מורחבת https://www.prof-shalev.com/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%aa-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa/ Mon, 23 Dec 2019 08:19:40 +0000 https://www.prof-shalev.com/?p=2980 הפוסט בדיקת שקיפות עורפית מורחבת הופיע ראשון במי שפיר

]]>

 

תקציר

 

1. שקיפות עורפית מורחבת מתבצעת בשבוע 13 להריון.

2. הבדיקה החדשה משלבת שתי בדיקות: בדיקת שקיפות יחד עם חלקים מסקירת מערכות מוקדמת.

3. כאשר מתגלה בעיה בשקיפות המורחבת עם סיכון לבעיה בכרומוזומים ניתן לבצע במיידית בדיקת סיסי שליה. תשובה לגבי תסמונת דאון מתקבלת תוך יומיים,       תשובה לגבי כל הכרומוזומים [כולל צ'יפ גנטי] – אחרי 2-3 שב.

4. בכתבה יש טבלה המסכמת אילו אברים נבדקים בשקיפות המורחבת.

5. המלצת פרופ' שלו: שקיפות עורפית מורחבת עדיפה על בדיקת שקיפות רגילה. בסיום הבדיקה תקבלי הסבר לגבי מצב העובר, וייעוץ אישי האם נכון לכם לבצע בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.

 

הבדיקה החדשה של  שקיפות עורפית "מורחבת" משלבת למעשה שתי בדיקות: את בדיקת השקיפות הרגילה יחד עם חלקים מסקירת המערכות המוקדמת. חיבור של שתי הבדיקות מאפשר לקבל מידע מקיף יותר על בריאות העובר כבר בשבוע 13.

כאשר בבדיקת השקיפות יתקבל ממצא חריג תופנה המטופלת  לייעוץ גנטי וכנראה לבדיקת כרומוזומים באמצעות בדיקת סיסי שליה. תשובה חלקית בבדיקת סיסי שליה מתקבלת לאחר יומיים, ותשובה מלאה לאחר 2-3 שב, כך שכבר בשבוע 15-16 להריון ניתן לדעת כיצד לנהל את הריון.

כאשר לא מבצעים את השקיפות המורחבת, במידה ויש מום בעובר הוא יתגלה רק בסקירה המוקדמת. במצב זה יומלץ לך על הבדיקת מי שפיר אותה נכון לבצע בשבועות 17-19 להריון. את התשובה תקבלי רק בשבועות 21-22 , וזה כבר יחסית מאוד מאוחר.

הפסקת הריון בשלב כזה יכול להסתיים גם בלידה שקטה כך שבדיקת השקיפות המורחבת יכולה למנוע מצב נפשי זה.

חשוב להדגיש, בדיקת שקיפות עורפית "מורחבת" אינה מחליפה את סקירת המערכות המוקדמת.

בטבלה מטה ניתן לראות את ההבדלים בין בדיקת שקיפות עורפית רגילה והבדיקה "המורחבת".

בסיום הבדיקה "המורחבת" תקבלו ממני הסבר לגבי מצב העובר, וכן ייעוץ אישי האם נכון לכם לבצע ברור של תקינות הכרומוזומים באמצעות בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר. היעוץ שאתן לכם כולל גם הסבר לגבי הבדיקות השונות אותן אפשר לבצע לשם בדיקת הכרומוזומים של העובר:

  • בדיקה מהירה (3 ימים);
  • בדיקת קאריוטיפ;
  • בדיקת ציפ גנטי;
  • בדיקת אקסום (ריצוף אקסומי) החדשה.

עלות הבדיקה למטופלות מכבי במסגרת ייעוץ  – 200 שח.

עלות בדיקה לשאר קופות החולים 900 שח, ניתן לקבל החזר מכל קופות החולים.

שקיפות עורפית רגילה מול שקיפות עורפית מורחבת
בדיקת שקיפות רגילה בדיקת שקיפות מורחבת
שבוע הריון 11-13 שבועות 13 שבועות
עיבוי העורף נמדד נמדד
עצם האף נבדק נבדק
אורך העובר נמדד נמדד
מבנה הלב לא נבדק נבדק
מספר כלי דם לא נבדק נבדק
ידיים שמאל/ימין לא נבדק נבדק
רגליים שמאל/ימין לא נבדק נבדק
מין העובר לא נבדק נבדק
עמוד שדרה לא נבדק נבדק
תנועות וטונוס שרירי לא נבדק נבדק
עיניים לא נבדק נבדק
חדרי מוח + צרבלום לא נבדק נבדק
מערכת עיכול לא נבדק נבדק
שלפוחית שתן + כליות לא נבדק נבדק
אורך צוואר לא נבדק נבדק

הפוסט בדיקת שקיפות עורפית מורחבת הופיע ראשון במי שפיר

]]>
שקיפות עורפית מורחבת – אבחון מוקדם של מומי שלד https://www.prof-shalev.com/%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa/ Mon, 16 Dec 2019 08:59:41 +0000 https://www.prof-shalev.com/?p=2958 בדיקת שקיפות עורפית נועדה לבדוק אם יש לעובר סיכון מוגבר לתסמונת דאון. החישוב הוא סטטיסטי בלבד ודיוק הבדיקה כ- 80%. בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר יכולים לשלול לחלוטין את התסמונת. כאשר השקיפות מבוצעת בשבוע 13, ניתן לבדוק את תקינותם של איברים נוספים ויש לכך חשיבות רפואית רבה. במאמר זה נעסוק באבחון של מומי […]

הפוסט שקיפות עורפית מורחבת – אבחון מוקדם של מומי שלד הופיע ראשון במי שפיר

]]>

בדיקת שקיפות עורפית נועדה לבדוק אם יש לעובר סיכון מוגבר לתסמונת דאון. החישוב הוא סטטיסטי בלבד ודיוק הבדיקה כ- 80%. בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר יכולים לשלול לחלוטין את התסמונת. כאשר השקיפות מבוצעת בשבוע 13, ניתן לבדוק את תקינותם של איברים נוספים ויש לכך חשיבות רפואית רבה.

במאמר זה נעסוק באבחון של מומי שלד בזמן ביצוע שקיפות עורפית מורחבת.

שקיפות עורפית מורחבת ומומי שלד

יחד עם בדיקת השקיפות אפשר לבדוק באולטרסאונד את תקינות העצמות הארוכות – הידיים וכפות הידיים, הרגליים וכפות הרגליים, עצם הגלולות, עמוד שדרה ועצמות בית החזה.

באופן כללי ניתן לומר, שככל שמומי השלד מופיעים מוקדם יותר בהריון, כך משמעותם חמורה יותר. רוב מומי השלד, המתגלים כבר בשליש הראשון להריון, משמעותם שהעובר לא ישרוד. הממצאים חמורים במיוחד כאשר כבר בבדיקת השקיפות המורחבת יש צירוף של שקיפות עורפית חריגה עם עצם ירך קצרה, או צורת גולגולת לא תקינה, בית חזה קטן וחוסר או הפחתה בהתגרמות של העצמות. במקרים כאלה כ- 85% מהעוברים לא ישרדו.

מסיבה זו חשוב לבצע שקיפות מורחבת אשר כוללת גם את בדיקת העצמות.

קיימים כ 450 סוגים שונים של מומים במערכת השלד. אלה מומים יחסית נדירים אשר מופיעים ב- 7.5 מתוך 10,000 הריונות וב – 5% מהעוברים שיש להם בעיה גנטית. ברוב המקרים מדובר במקרה ראשון ואין סיפור משפחתי של בעיות בעצמות.

כיצד נעשית האבחנה באולטראסאונד?

בדיקת העצמות כוללת הדגמה של העצם (האם קיימת או חסרה), מדידת האורך (ארוכה או קצרה), צורת העצם (ישרה או מכופפת) והמצאות שברים בעצמות. את מצב העצמות ניתן לאבחן באולטרסאונד רק לאחר שהן עברו הסתיידות. מצב זה קורה בסוף השליש הראשון להריון וכבר בשבוע 12 ניתן לבדוק את עצמות הרגלים והידיים, עצם הבריח, עצם השכמה והחייך. עצמות אחרות ניתנות לבדיקת בשלב מאוחר יותר של ההיריון.

מהי הסיבה למומים בשלד?

הסיבה העיקרית קשורה להפרעה גנטית. סיבות אחרות קשורות לתרופות אסורות בהריון (לדוגמא תרופת הטאלידומיד), מחלות של האם (כמו סכרת לא מאוזנת או מחלות אוטואימוניות) ועוד.

מתי נוצרים מומי השלד?

כבר בתחילת ההריון ניתן לאבחן את מומי שלד ומכן החשיבות לזהות אותם בבדיקת השקיפות המורחבת. האבחנה באולטראסאונד מדויקת בכ – 70% מהמקרים,  ובשאר האבחנה חלקית בלבד.

מה החשיבות של האבחון המוקדם?

ראינו, שככל שהמום בשלד קשה יותר הוא מתגלה מוקדם יותר בהריון, ובדרך כלל קשור בתמותה עוברית גבוהה. חשיבות האבחון המוקדם בעת ביצוע "השקיפות המורחבת" בכך שניתן לקבוע האם נכון להמשיך את ההיריון, איך לנהל אותו ואיזה בדיקות אבחנתיות נוספות יש לבצע. כאשר עולה החשד למום עוברי, המטופלת תופנה לייעוץ גנטי ובהמשך כנראה לבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר על מנת לשלול בעיה גנטית. במקרים רבים כאשר יש שילוב של כמה ממצאים יש צורך לסיים את ההיריון.

חשיבות להריונות הבאים

החשיבות לקביעת הסיבה להיווצרות המום חשובה במיוחד לגבי ההריונות הבאים – במיוחד אצל המטופלת ובני משפחתה. האבחנה הסופית נעשית באמצעות בדיקות גנטיות, ולאחר הלידה בבדיקת רנטגן של השלד או בדיקה פתולוגית.

מאחר וכ- 70% ממומי השלד הקשים נוצרים בגלל בעיה גנטית, ניתן למנוע אותם בהריונות הבאים על ידי טיפול בהפריה חוץ גופית. העוברים עוברים בגיל 5 ימים בדיקה הנקראת PGD (אבחון טרום השרשה). בודקים את העובר במעבדה ומחפשים את אותו גורם הקשור לפגיעה בשלד. בהמשך, מחזירים לאם רק את העוברים הבריאים וכך נמנעת מחלת שלד בעובר המתפתח.

צרי קשר עוד היום עם פרופ' שלו לתיאום ביצוע הבדיקה.

שקיפות עורפית רגילה מול שקיפות עורפית מורחבת
בדיקת שקיפות רגילה בדיקת שקיפות מורחבת
שבוע הריון 11-13 שבועות 13 שבועות
עיבוי העורף נמדד נמדד
עצם האף נבדק נבדק
אורך העובר נמדד נמדד
מבנה הלב לא נבדק נבדק
מספר כלי דם לא נבדק נבדק
ידיים שמאל/ימין לא נבדק נבדק
רגליים שמאל/ימין לא נבדק נבדק
מין העובר לא נבדק נבדק
עמוד שדרה לא נבדק נבדק
תנועות וטונוס שרירי לא נבדק נבדק
עיניים לא נבדק נבדק
חדרי מוח + צרבלום לא נבדק נבדק
מערכת עיכול לא נבדק נבדק
שלפוחית שתן + כליות לא נבדק נבדק
אורך צוואר לא נבדק נבדק

הפוסט שקיפות עורפית מורחבת – אבחון מוקדם של מומי שלד הופיע ראשון במי שפיר

]]>
הנחיות לביצוע שקיפות העורפית לפי האגודה הישראלית לאולטראסאונד במיילדות וגינקולוגיה https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%aa/ Tue, 11 Apr 2017 08:17:33 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%aa-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%aa-copy/ מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון לתסמונת דאון. CRL בתחום 38 עד 84 מ"מ [ערכי הגודל הממוצעים בשבוע 11+0 ובשבוע 13+6

הפוסט הנחיות לביצוע שקיפות העורפית לפי האגודה הישראלית לאולטראסאונד במיילדות וגינקולוגיה הופיע ראשון במי שפיר

]]>

Guidelines for background transparency

(*) מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון לתסמונת דאון.

(*) CRL בתחום 38 עד 84 מ"מ [ערכי הגודל הממוצעים בשבוע 11+0 ובשבוע 13+6]

הערכים המדוייקים תלויים בגבולות שנקבעו בטבלה או התוכנה שבה משתמש הבודק.

(*) גם בהיריון מרובה עוברים (לפי חוזר משרד הבריאות ) עקב הרגישות הנחותה של סמני הדם (בדיקות סקר)  לאיתור תסמונת דאון בהיריון בהיריונות אלה.
עם זאת הספרות הרפואית מוכיחה מעל לכל ספק שלבדיקה זאת ערך רפואי רב גם בעובר יחיד.

קריטריונים לביצוע:

1.מדידת CRL

2.הדגמת דופק

3.מדידת השקיפות העורפית.

יש לציין בתשובה את הסיכון המשוקלל לתסמונת דאון במועד הלידה, לפי הגיל והשקיפות, לעומת סיכון הרקע לתסמונת דאון בלידה לפי הגיל בלבד.

בהיריון מרובה עוברים:

ציון מספר שקי ההיריון, מיקומם והתייחסות ל-Chorionicity ו-Amnionicity.

יש צורך לצרף לתשובה הנמסרת לאישה תמונה של החתך בו בוצעה מדידת השקיפות (כולל הסמנים), וזאת גם כאשר תוצאת המדידה תקינה.

 

הפוסט הנחיות לביצוע שקיפות העורפית לפי האגודה הישראלית לאולטראסאונד במיילדות וגינקולוגיה הופיע ראשון במי שפיר

]]>
בדיקת שקיפות עורפית https://www.prof-shalev.com/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%aa-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%aa/ Tue, 11 Apr 2017 08:02:24 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%97%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%a4%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%97-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-copy/ בדיקת השקיפות העורפית היא אחת הבדיקות הבסיסיות שתבצעי במהלך ההיריון. בדיקת השקיפות מומלצת כבדיקת שגרה לכל הנשים בהריון והיא הוכנסה ל"סל הבריאות"

הפוסט בדיקת שקיפות עורפית הופיע ראשון במי שפיר

]]>

תקציר

  1. בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקת סקר בלבד אשר מצביעה על ההסתברות להימצאות תסמונת דאון בעובר.
  2. בדיקת השקיפות מומלצת כבדיקת שגרה לכל הנשים בהריון , גם בהריון תאומים.
  3. בבדיקת השקיפות מודדים באולטרסאונד את המרווח בין העור בעורף העובר לרקמה שמתחתיו ["בצקת עורפית"].
  4. באמצעות נוסחה מתמטית המשקללת את עובי השקיפות, גיל האישה ואורך העובר, מחשבים את הסיכון לתסמונת דאון
  5. ככל שעובי השקיפות גדול יותר, עולה הסיכון לתסמונת דאון.
  6. כאשר המדידה מעל 3 מ"מ, אצל 86% מהעוברים תהיה הפרעה בכרומוזומים.
  7. באמצעות השילוב של עובי השקיפות עם תוצאותסקר שליש ראשון  לאתר 80% מהעוברים עם תסמונת דאון.
  8. לבדיקת שקיפות עורפית מורחבת יתרונות על הבדיקה הרגילה. קראו את הכתבה אודות שקיפות עורפית מורחבת.

המלצות של פרופ' שלו

  1. כאשר מבצעים את בדיקת השקיפות העורפית חייבים לתת את הדעת על נושא בדיקת הכרומוזומים של העובר. כשם שעושים בהריון סקירת מערכות על מנת לוודא שאין בעיה בהתפתחות האברים בעובר, כך חייבים לבדוק שהכרומוזומים של העובר תקינים ואין לו תסמונות מולדת או פיגור התפתחותי.
  2. מה הסיכון שיש לעובר שלך בעיה חמורה בכרומוזומים?  סיכון גבוה של 1:100. הסיכון הזה קיים בכל הריון ובכל גיל של היולדת.
  3. רק בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר יכולים לאשר שהכרומוזומים של העובר תקינים.
    גם אם תעשו בדיקת NIPT הרחבה והיקרה ביותר, עדיין הסיכון לתסמונת יהיה 1:140. האבחנה הסופית נעשית ע"י הצ'יפ הגנטי.
  4. המידע המופיע בכתבות שונות ואף נמסר על ידי חלק מהרופאים על כך שהסיכון בבדיקת סיסי השליה גבוה אינו מועדכן. סיכון נמוך של 1:1000 קיים רק כאשר הבדיקה מבוצעת ע"י רופא המומחה במיוחד בבדיקות סיסי שליה וכאשר השליה נמצאת במקום המתאים.
  5. יש הסדר מיוחד למבוטחות מכבי המבצעות את בדיקת שקיפות עורפית וכן שקיפות עורפית מורחבת.

אודות הבדיקה

בדיקת השקיפות העורפית היא אחת הבדיקות הבסיסיות שתבצעי במהלך ההיריון. בדיקת השקיפות מומלצת כבדיקת שגרה לכל הנשים בהריון והיא הוכנסה ל"סל הבריאות" על פי הנחיות משרד הבריאות.  גם כאשר מדובר בהריון תאומים ויותר, קיימת הנחיה של משרד הבריאות לביצוע שקיפות עורפית מאחר ובדיקות הסקר הקיימות לחיזוי תסמונת דאון אינן רגישות במידה מספקת בהריון רב עוברי (חוזר משרד הבריאות מס' 50/51 מ- 7 אוגוסט 2001).

עובי הבצקת העורפית בעורף העובר -"שקיפות עורפית" – משמש כמדד להערכת הסיכון לתסמונת דאון.

קפל צווארי מעובה

עיבוי של הכפל הצווארי נחשב סימן רך(*) באולטרסאונד, שמעלה את הסיכון לתסמונת דאון בעובר.

קפל עורפי מעובה, שנמצא בבדיקה, הוא ביטוי להתעבות הרקמות הרכות בצוואר ומוכר כסימן וחשד לתסמונת דאון. עיבוי של העורף נחשב כממצא המצביע על סיכון גבוה לתסמונת לדאון והוא נמצא אצל 50%-80% מהיילודים עם תסמונת דאון.

(*) הסבר: "סימן רך" הוא שינוי קל באבר העובר שאינו משפיע על תפקודו ושלמותו של האבר. אין לו חשיבות בפני עצמו אלא יכול להשפיע סטטיסטית על הסיכון לבעיות. כאשר קיימים כמה סימנים רכים  הם מעלים משמעותית את הסיכון לתסמונת. סימני רכים באולטראסאונד לתסמונת דאון הם גודל אגן כליה מורחב, עובי העורף, קיצור עצם הירך.

איך מבוצעת בדיקת שקיפות עורפית?

שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד חיצונית  ומודדים בה את המרווח בין העור בעורף העובר לרקמה שמתחתיו. מרווח זה קיים בכל עובר בשלב זה של ההריון. כאשר המרווח בשקיפות עורפית גבוה, חריג, ייתכן סיכון מוגבר לתסמונת דאון, מומים מולדים ובעיות אחרות.

תוצאות שקיפות עורפית

ככל שעובי "הבצקת העורפית" גדול יותר, עולה הסיכון לתסמונת דאון. תוצאת השקיפות העורפית יכולה להצביע על הנתונים הבאים:

  • כאשר המדידה מעל 3 מ"מ, הסיכון לתסמונת כרומוזומלית עולה פי 10 ויותר. אצל 86% מהעוברים תהיה הפרעה בכרומוזומים. באמצעות נוסחה מתמטית המשקללת את עובי השקיפות, גיל האישה ואורך העובר, מהראש עד העכוז, ניתן לחשב את הסיכון לתסמונת דאון ולאתר כ 50% מהעוברים הפגועים. במצב זה יש בדרך כלל הנחיה לפנות לקבלת ייעוץ גנטי
  • כאשר השקיפות תהיה מעל 4.5 מ"מ, הסיכון לדאון יהיה גבוה מ-1:10. כמובן שגם במצב זה יש הנחיה לעבור ייעוץ גנטי ובהמשך בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.

חשוב לדעת, שגם אצל כ 5% מהעוברים הבריאים יכולה להימדד שקיפות עורפית חריגה.
בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקת סקר בלבד, כלומר, היא מצביעה על ההסתברות להימצאותו של פגם. הבדיקה איננה יכולה לשלול או לאשר בוודאות פגם אלא סטטיסטיקת הסתברות כזו.

תוצאות שקיפות עורפית לא תקינה

מ- 14 עד 19 שבועות: גדול או שווה ל-5 מ"מ
מ- 19 עד 24 שבועות: גדול או שווה ל-6 מ"מ

באיזה שבוע עושים בדיקת שקיפות עורפית?

את בדיקת האולטרסאונד להערכת השקיפות יש לבצע בשבועות 11-14 להריון. בשבועות אלה גודל העובר בין 38 עד 84 מ"מ.

קראי גם:

🙂 בדיקת שקיפות עורפית מורחבת

🙂 בדיקת סיסי שליה      

מה נבדק בבדיקה?

בבדיקה נמדדים באולטראסאונד (בגישה בטנית או בגישה ואגינלית) גודל העובר וכן עובי האזור המעובה בעורף העובר, בו נמצא נוזל צווארי לימפטי. כל סטיה בעשירית המילימטר משפיעה על חישוב הסיכון לתסמונת דאון. על פי 3 המדדים, גודל העובר, עובי האזור המעובה בעורף וגיל האישה, מחשבים את סיכויי העובר לתסמונת דאון. בבדיקת האולטרסאונד מודדים את אורך העובר ואת עובי השקיפות, בודקים האם עצם האף קיימת, סדירות הדופק, מבנה הלב והתפתחות כלי הדם, מספר כלי הדם בחבל הטבור  ומבנה הכליות. בעוד שב-97% מהעוברים הבריאים ניתן להדגים את עצם האף, בתסמונת דאון היא תודגם רק בשליש מהם.

מה משמעות התוצאות?

בשקיפות עורפית גבוהה וחריגה, קיים סיכון מוגבר להפרעות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון, טריזומיה 13 ,טריזומיה 18, תסמונת טרנר, סיכון מוגבר להפרעה גנטית כמו תסמונת דאון וכן סיכון מוגבר למומים מולדים, בעיקר מומי לב. אך כנכתב מעלה, גם אצל כ 5% מהעוברים הבריאים יכולה להימדד שקיפות עורפית חריגה.

כאשר משלבים את תוצאות בדיקת השקיפות העורפית עם תוצאות בדיקת הסקר שליש ראשון, ניתן לקבל חיזוי מדויק יותר לסיכון לתסמונת דאון. בבדיקת הסקר נמדדות בדם רמות PAPP-A ורמות beta HCG. ירידה בערכיPAPP-A ועליה בערכי HCG  מעלים את הסיכון לתסמונת דאון. שילוב של בדיקת שקיפות עורפית עם תוצאות סקר שליש ראשון מאתרת 80% מהעוברים עם תסמונת דאון.

מה עושים אם מתגלה בעיה בבדיקת השקיפות העורפית?

1 .פונים לייעוץ גנטי ודיקור מי שפיר
2. עושים בדיקת דם לברור זיהומים, כולל Torch & Parvo Virus
3 .עושים בדיקת אקו לב עובר.

איך עובדת הבדיקה?

מדובר בבדיקת אולטרסאונד רגילה, שאינה פולשנית.

גרף: עובי השקיפות העורפית כנגד אורך העובר. ערכי הנורמה בין 2 הקוים האדומים.

Graph results

 

בעת ביצוע מדידת השקיפות העורפית להערכת הסיכון לתסמונת דאון נהוג לבצע "מיני סקירה" לשם איתור שינויים במבנה העובר הקשורים בתסמונות כרומוזומליות:

א.המצאות עצם האף ומבנה הפנים
ב. 3 כלי דם בחבל הטבור
ג. דוקטוס וונוזוס [כלי דם בכבד]
ד. דליפה של המסתם הטריקוספידלי

ממצאים אלה ניתן לראות הבתמונות הבאות:
Picture results

הנחיות לביצוע מדידת השקיפות העורפית של האגודה הבריטית אשר פיתחה את השיטה

מתלבטים מה היא הבדיקה הנכונה עבורכם? מחפשים רופא לביצוע הדיקור? פני אלי לייעוץ ואוכל לעזור לכם להבין מה הצעד הבא! 

יש לך שאלה?

[contact-form-7]

הפוסט בדיקת שקיפות עורפית הופיע ראשון במי שפיר

]]>