תסמונות כרומוזומליות • מי שפיר https://www.prof-shalev.com/information-center/congenital-disorder/chromosome-disorders/ יעוץ אישי מי שפיר Wed, 05 Jan 2022 07:08:21 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.12 https://www.prof-shalev.com/wp-content/uploads/2019/06/cropped-facivon-shalev-32x32.png תסמונות כרומוזומליות • מי שפיר https://www.prof-shalev.com/information-center/congenital-disorder/chromosome-disorders/ 32 32 תסמונת איקס שביר https://www.prof-shalev.com/x-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%a8/ Mon, 08 May 2017 09:39:51 +0000 https://www.prof-shalev.com/?p=1104 תסמונת ה-X השביר היא הסיבה הגנטית השכיחה ביותר לפיגור שכלי ואוטיזם ובמקום שני לפיגור אחרי תסמונת דאון.

הפוסט תסמונת איקס שביר הופיע ראשון במי שפיר

]]>

תסמונת ה-X השביר היא הסיבה הגנטית השכיחה ביותר לפיגור שכלי ואוטיזם ובמקום שני לפיגור אחרי תסמונת דאון.
שם התסמונת נובע מהמראה של כרומוזום X , שקצהו נראה מנותק בבדיקת מיקרוסקופ. למעשה, קליטת הצבע באזור זה של הגן אינה טובה והמראה דומה לשבר. לכרומוזום יש זרועה ארוכה וזרועה קצרה והקטע עם הפגם נמצא בקצה הזרועה הארוכה.

X השביר – איך התסמונת בא לידי ביטוי?

התסמונת גורמת לפגיעה שכלית קשה. רוב הלוקים סובלים ממנת משכל פחות מ-75 נקודות IQ. עם זאת, יש דרגות שונות של איחור בהתפתחות ופיגור שכלי.
לכ-70% מהלוקים בתסמונת X שביר יש תסמינים אוטיסטיים, השאר נמצאים על הספקטרום האוטיסטי. מבנה הפנים דומה לזה של ילד רגיל מלבד שינויים במבנה הראש והפנים – אפרכסות ואוזניים גדולות, היקף ראש גדול- וכן אשכים גדולים. התסמונת משפיעה גם על מערכות אחרות בגוף כגון מערכת הלב, כלי הדם, השרירים ועוד.

מה הסיכון לתסמונת האיקס השביר?

הסיכון לתסמונת אצל זכרים הוא 1:4000 ובנקבות 1:2000. במדינת ישראל השכיחות לתסמונת גבוהה ומגיעה ל-1:2000 . אישה אחת מתוך 250 נשים היא נשאית של הגן הפגוע .

ממה נגרם איקס שביר?

הגן שמעורב בתסמונת נקרא ( FMR1 (Fragil X Mental Retardation והוא ממוקם על כרומוזום X. מכיוון שלזכר יש רק X אחד ולנקבה יש 2 כרומוזומי X . מאחר וייתכן מצב שאצל הנקבה אחד מכרומוזמי X יהיה תקין, הרי שהזכר יהיה תמיד פגוע והנקבה ייתכן ותהיה בריאה או פגועה בצורה קלה יותר.

לגן הפגוע יש רצפים של בחומר הגנטי C-G-G אשר חוזרים על עצמם בשרשרת ה DNA מספר רב של פעמים. בכרומוזום X רגיל מספר החזרות של C-G-G הוא עד 50 פעמים. במצב ביניים שבין 58-200 חזרות מדובר ב "נשאות" למחלה, בפיגור שכלי מספר החזרות של רצף זה יכול להיות מאות ואלפים. את מספר החזרות ניתן לספור במעבדה.

במצב נשאות (נקרא גם פרה-מוטציה) האישה הנשאית לתסמונת אינה חולה אך עלולה להוריש את התסמונת לילוד. על מנת שהילוד יהיה חולה בתסמונת הוא חייב לקבל מהאם את הכרומוזום עם מספר החזרות המוגבר, ובהמשך לעבור הליך שבו מספר החזרות של C-G-G גדל מעבר ל-200.

בדיקת X שביר ואבחון מוקדם

בדיקת התסמונת כלולה בבדיקות הסקר הגנטיות המומלצות לביצוע על ידי משרד הבריאות ולכן חשוב במיוחד שהאישה תעבור בדיקה גנטית לשלילת נשאות לתסמונת לפני הכניסה להריון.

את התסמונת ניתן לאבחן רק בבדיקה מולקולרית בה קובעים את מספר החזרות של CGG בגן. כאמור, מומלץ ביותר לבצע בדיקת נשאות ל-X שביר לפני ההיריון. כאשר מספר החזרות אצל האם מעל 57 ויש סיכוי שאצל הילוד מספר החזרות יהיה מעל 200 יש לבצע בהריון בדיקת מי שפיר או סיסי שליה.

הפוסט תסמונת איקס שביר הופיע ראשון במי שפיר

]]>
תסמונת טרנר https://www.prof-shalev.com/%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a8/ Mon, 08 May 2017 09:28:54 +0000 https://www.prof-shalev.com/?p=1101 תסמונת טרנר היא תסמונת כרומוזומלית המופיעה רק אצל בנות. בעוד שבמצב רגיל קיימים בתא 46 כרומוזומים, מתוכם שני כרומוזומי מין (XX), הרי לבנות עם התסמונת חסר כרומוזום X אחד

הפוסט תסמונת טרנר הופיע ראשון במי שפיר

]]>

תסמונת טרנר היא תסמונת כרומוזומלית המופיעה רק אצל בנות . בעוד שבמצב רגיל קיימים בתא 46 כרומוזומים, מתוכם שני כרומוזומי מין (XX), הרי לבנות עם התסמונת חסר כרומוזום X אחד. תמונת הכרומוזומים שלהן היא 045 X.

תסמונת טרנר – מה השלכות התסמונת?

הפגיעה המשמעותית ביותר היא עקרות. השחלות לא מתפתחות, ומכאן שאין ביציות והנשים שנושאות את התסמונת למעשה עקרות.

בלידה עצמה, התינוקות נראות רגיל. בתקופת הילדות הן מראות גדילה איטית וקומתן נמוכה. סימני המין המשניים – שדיים ושיעור – לא מתפתחים בנערות והווסת לא מופיעה באופן ספונטני. בנוסף לכך הסימנים החיצוניים כוללים גם עורף רחב וקו שיער נמוך בעורף. הפסקת הווסת תגיע ברוב המקרים בשלב מאוד מוקדם. (אצל חלק מהנשים אשר נושאות את התסמונת ניתן להבחין רק בקומה נמוכה).

התסמונת אינה קשורה בדרך כלל בפיגור שכלי. הסיכוי לפיגור משמעותי הוא כ-5%.

מה היא השכיחות של תסמונת טרנר?

שכיחות התסמונת 1:1500-1:2500 מתוך לידות חיות של בנות. למעשה, רוב העוברים עם התסמונת לא שורדים את תחילת ההיריון. הסיבה לכך היא כנראה שכיחות גבוהה של מומי לב וכליות. בבדיקה אולטרסאונד ניתן לראות עובר עם עיבוי נוזלי סביב הצוואר ושלפוחיות מלאות בנוזל הנקראות Cystic hygroma.

מצב הלוקות בתסמונת בבגרותן

במחצית מהנשים עם תסמונת טרנר החוסר בכרומוזום X קיים בכל התאים. אצל אחרות רק בחלק מהתאים חסר כרומוזום X והתאים האחרים תקינים עם מספר כרומוזומים רגיל. מצב זה נקרא "מוזאיקת טרנר". במקרים כאלה הפגיעה יכולה להיות קלה יותר ולהתבטא במבנה גוף רגיל, פוריות תקינה, כשההפרעה היחידה תהיה הפסקת וסת מוקדמת (גיל 35-40).

אין טיפול לתסמונת אבל נשים שנושאות את התסמונת יכולות להביא ילדים בהפריה חוץ גופית. מדובר בקבלת ביצית מתורמת, הפרייתה בזרע הבעל והחזרת העובר לרחם.

הפוסט תסמונת טרנר הופיע ראשון במי שפיר

]]>
תסמונת סמית' – מגניס https://www.prof-shalev.com/%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%a1/ Wed, 12 Apr 2017 23:52:57 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%9e%d7%a1-copy/ זוהי תסמונת המאובחנת בעזרת בדיקת מי שפיר בשילוב עם צ'יפ גנטי. בתסמונת קיים חוסר בחומר גנטי באזור ספציפי באחד הכרומוזומים. הפגם קורה בעת יצירת הביצית או הזרע, כך שלמעשה התסמונת  לא עוברת בתורשה ולנפגעים אין עבר גנטי משפחתי

הפוסט תסמונת סמית' – מגניס הופיע ראשון במי שפיר

]]>

יש תסמונות המאובחנות אך ורק באמצעות בדיקת מי שפיר כולל בדיקת צ'יפ גנטי. בסקירה זו נבחן את אחת התסמונות המאובחנות בבדיקות אלה, כדי להכירן וכדי שנדע מדוע בדיקת מי שפיר כולל בדיקת הצ'יפ הגנטי הכרחיות כדי לשלול מקסימום מהתסמונות הניתנות לזיהוי מוקדם.

מהי תסמונת סמית'-מגניס?

התסמונת שייכת לקבוצת ה-Microdeletion Syndrome. בתסמונת קיים חוסר בחומר גנטי (גן בשם RAI1) באזור ספציפי בזרוע הקצרה של כרומוזום 17 (17p11.2) ולכן נקראת התסמונת גם 17p-syndrome.
המחסור נוצר עקב מספר מועט מידי של הכפלות בחומר הגנטי באזור ספציפי בכרומוזום 17. הפגם קורה בעת יצירת הביצית או הזרע, כך שלמעשה התסמונת לא עוברת בתורשה ולנפגעים אין עבר גנטי משפחתי.

האבחנה לתסמונת נעשית בהיריון, באמצעות בדיקת תאי העובר המתקבלים בבדיקת מי שפיר. הזיהוי נעשה באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי ובבדיקת FISH. הזיהוי נעשה ע"י חומר פלורסנטי מיוחד לזיהוי החוסר המיקרוסוקופי בחומר גנטי בכרומוזום 17.

סטטיסטיקה

שכיחות התסמונת באכלוסיה 1:25.000 אנשים.

במה מתבטאת התסמונת?

התסמונת כוללת מכלול של הפרעות גופניות, התנהגותיות ושכליות. הנפגעים בתסמונת כלולים בטווח הספקטרום האוטיסטי.

ללוקים בתסמונת מבנה פנים אופייני של פנים רחבות, עיניים שקועות, לסת בולטת, פה מעוגל מטה ושפה עליונה בולטת, פגיעה בשלד שמתבטאת בגובה נמוך, עמוד שדרה מעוות, טונוס שרירי מוחלש. כמו כן יש להם הפרעה קשה בהתפתחות השכלית וההתנהגותית. הם סובלים מהפרעות שינה – ישנוניים ביום וערים בלילה (עקב הפרעה במחזוריות הפרשת המלטונין).

הם נוטים להתפרצויות זעם, כעסים, התנהגות חסרת רסן ואגרסיות. קיימת בהם נטייה לפגיעה עצמית עקב רגישות מופחתת לכאב כולל מכות עצמיות והטחת הראש בקיר, תלישת ציפורנים ועור, תחיבת עצמים לפה, לאף לאוזניים ועוד.

הלוקים בתסמונת עלולים לסבול מהפרעות פסיכיאטריות נוספות כמו:

Attention Deficit / Hyperactivity Disorder (ADHD) ,Obsessive Compulsive Disorder(OCD) ,Attention Deficit Disorder(ADD).

כאמור, הלוקים מאובחנים כנמצאים בטווח האוטיסטי. אין החלמה מהתסמונת, הטיפול על פי התסמינים ובעזרת אדם תומך לכל החיים.

הפוסט תסמונת סמית' – מגניס הופיע ראשון במי שפיר

]]>
תסמונת דאון – טריזומיה 21 https://www.prof-shalev.com/%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%93%d7%90%d7%95%d7%9f/ Wed, 12 Apr 2017 20:15:07 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%a4%d7%9c-%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%99-nuchal-fold-copy/ טריזומיה 21 ידועה גם בשמה האחר תסמונת דאון, והיא קרויה על שם הרופא שתאר אותה לראשונה, לפני כ-130 שנה.

הפוסט תסמונת דאון – טריזומיה 21 הופיע ראשון במי שפיר

]]>

טריזומיה 21 ידועה גם בשמה האחר תסמונת דאון, והיא קרויה על שם הרופא שתיאר אותה לראשונה, לפני כ-130 שנה.

מה זה תסמונת דאון?

התסמונת מתארת הפרעה, שבה בכל תא מתאי הגוף מצויים 47 כרומוזומים במקום 46 שיש באופן נורמלי.
הכרומוזום הנוסף המתבטא בתסמונת דאון הוא מזוג כרומוזומים מספר 21 ובה יופיעו 3 כרומוזומים במקום שניים. מכאן המושג טריזומיה: טרי=שלושה, זומיה =כרומוזומים.

טריזומיה 21 – מה שכיחות התסמונת?

שכיחות תסמונת דאון היא 1 מתוך 800 לידות של תינוק חי
היחס בין בנים לבנות הלוקות בתסמונת הוא 3 בנים לכל 2 בנות.

יש קשר סטטיסטי מובהק בין גיל האם ובין הסיכוי ללידה של תינוק עם תסמונת דאון. יתכן והסיבה לכך היא התיישנות או הזדקנות הביציות.

איך מתבטאת תסמונת דאון?

לאחר הלידה
מיד לאחר הלידה ניתן לזהות את התינוקות עם תסמונת דאון על פי תווי פניהם האופייניים, העיניים המלוכסנות והלשון הבולטת. מבנה כפות הידיים והזרת שונה ואופייני וחלקם סובלים משבר (הרניה) באזור הטבור.
כמחצית מהלוקים בתסמונת סובלים ממומי לב הגורמים להם לכיחלון. מומים נוספים פוגעים במערכות העיכול, העיניים והשלד.

ילדות
בהמשך ההתפתחות בא לידי ביטוי הפיגור השכלי. ממוצע האיי קיו (IQׂׂ) של ילדים אלה הוא בסביבות ה- 50. ילדים עם תסמונת דאון נוטים יותר לחלות במחלות זיהומיות. מומי הלב גורמים לשיעור תמותה גבוה בילדים (50%) והם פי 20 בסיכון לחלות בלוקמיה. תוחלת חייהם הממוצעת היא כ-50 שנה.

בגרות
על אף שבסיס ההפרעה בכל הילדים זהה הרי שההתבטאות הקלינית יכולה להיות שונה מאוד מפיגור שכלי קשה ומומים קשים ועד לפיגור יחסית קל המאפשר תפקוד בסביבה לא מוגנת וללא מומים גופניים כלל. את חומרת הפגיעה לא ניתן לחזות מראש.

אבחון מוקדם

האבחון הטרום לידתי המדויק והסופי יכול להיעשות רק על ידי דגימת תאים מן העובר על ידי דיקור מי השפיר, דגימת סיסי השיליה או בבדיקת דם עוברי (ע"י דיקור חבל הטבור).
אולטרסאונד ובדיקת דם לזיהוי תסמונת דאון הן בדיקות סריקה בלבד. בעזרתן מאתרים את אוכלוסיית הנשים ההרות שבסיכון גבוה ללידת תינוק עם תסמונת דאון, אך הן אינן נותנות אבחנה סופית. כאמור אבחנה סופית על ידי בדיקת מי שפיר.

תסמונת דאון אצל ילד שני והלאה

במקרה של תסמונת דאון בילד קודם, הסיכון לחזרה של הפרעה כזו בילד הבא הוא 1-2% (ללא קשר לגיל האם) ולכן מומלץ על בדיקת מי שפיר ובירור ציטוגנטי בכל הריון נוסף בעתיד.

טבלה: הסיכוי לעובר עם תסמונת דאון בשבוע 12 ובלידה על פי גיל האשה.

השוואת בדיקות מי שפיר וחלופות

הפוסט תסמונת דאון – טריזומיה 21 הופיע ראשון במי שפיר

]]>
הפרעות כרומוזומליות https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%96%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa/ Wed, 12 Apr 2017 20:04:38 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%97-%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-copy/ הפרעות בכרומוזומים של תאי העובר יכולות להצביע על בעיות התפתחותיות, גופניות ונפשיות עתידיות בתינוק, בילד ובמבוגר. בעמוד זה ננסה לעשות סדר בין ההפרעות השונות ונסביר מה גורם להן, איך מאבחנים ומה ההשפעה שלהם על ההתפתחות. במרכז היעוץ תוכלו למצו מידע רחב על הנושא ואפשרות ליעוץ אישי עם פורפ' יוסי שלו.

הפוסט הפרעות כרומוזומליות הופיע ראשון במי שפיר

]]>

הבדיקות השונות המתוארות באתר זה, בראשן בדיקת מי שפיר, באות לבדוק הפרעות בכרומוזומים של תאי העובר. הפרעות כאלה יכולות להצביע על בעיות התפתחותיות, גופניות ונפשיות עתידיות בתינוק, בילד ובמבוגר.
ננסה כאן לעשות סדר בין ההפרעות השונות:

טריזומיה

בגרעין שבכל תא בגוף העובר יש 46 כרומוזומים, שמכילים את חומר התורשה – ה-DNA (דנ"א). הכרומוזומים מסודרים בתא בזוגות, סה"כ 23 זוגות.
כשקיים מצב בו יש בגרעין התא כרומוזום עודף על הזוג הקיימים בכל תא, קוראים לכך טריזומיה ויש לה השפעה על עתיד העובר. כעת יש בכל תא של העובר 47 כרומוזומים. המונח טריזומיה מורכב משתי מילים – טרי=שלושה, זומיה=כרומוזומים.

טריזומיה 21

קרויה גם תסמונת דאון.

על ידי תוספת של כרומוזום נוסף בזוג הכרומוזומים מס' 21  מתקיימת פגיעה בעובר, שבאה לביטוי בפיגור שכלי (ממוצע IQ – 50), קומה נמוכה, מומים גופניים כעיניים מלוכסנות, לשון בולטת ומחציתם סובלים ממומי לב. במצב כזה, למעשה ביצית האישה מכילה 24 כרומוזומים במקום 23 וכשהיא מתחברת עם הזרע הבעל המכיל  23 כרומוזומים נוצר עובר עם 47 כרומוזומים. הסיבה לתוספת כרומוזום בביצית לא ידועה אך ברור שיש לכך קשר לגיל האם. ככל שגיל האם גבוה יותר, עולה הסיכוי לטריזומיה 21.

שכיחות התסמונת היא כ-1:800 לידות והיחס בין בנים לבנות אצל הלוקים בתסמונת הוא 3 בנים על  לידת 2 בנות. כאשר יש ילד אחד במשפחה עם תסמונת דאון הסיכוי לילד בלידה נוספת עם התסמונת הוא כ-1%.
האבחון הסופי לקביעה חד משמעית לקיום התסמונת הוא בבדיקת דם לתסמונת דאון אצל המבוגר, או על ידי בדיקת תאי העובר בבדיקת מי שפיר או סיסי שליה.

טריזומיה 18

קרויה גם תסמונת אדוארד. על ידי תוספת של כרומוזום נוסף בזוג הכרומוזומים מס' 18  מתקיימת פגיעה בעובר, שבאה לביטוי בפיגור שכלי קשה, ורובם מתים בשנה הראשונה לחייהם.
הם נולדים במשקל לידה נמוך, עם רפיון שרירים, כפות ידיים קפוצות כשהאצבע החמישית מוחזקת בצורה אופיינית לתסמונת. יש להם מומי פנים כשפה שסועה ולסת תחתונה קטנה, מומים בלב, בכליות ובאברי המין. האבחנה נחשדת כבר על ממצאי בדיקת אולטראסאונד אך נקבעת סופית בבדיקת מי שפיר.

טריזומיה 13

קרויה גם תסמונת פטאו. על ידי תוספת של כרומוזום נוסף בזוג הכרומוזומים מס' 13, הפגיעה בעוברים קשה ביותר.

למעלה מ-% 80 מהעוברים מתים ברחם או בתקופה הקרובה לאחר הלידה. המומים הגופניים נקראים 'מומים של קו האמצע' אשר נוצרים מכשל בתהליכי התפתחות המוח הקדמי. במועד זה מתפתחים גם הפנים כך שמומי קו האמצע כוללים קבוצה רחבה של מומי מוח  וגולגולת, מומי פנים (חיך ושפה שסועים,לסת תחתונה קטנה,  בעיות עיניים כמו קטרקט, עיינים קטנות, היפרדות רשתית), פגם בעמוד השדרה, פגם בדופן הבטן, אצבעות מעל האגודלים, עיוותים בגפיים ועוד.

השכיחות לתסמונת היא כ-1:5000-12,000 לכל לידה. התסמונת נמצאות במקום השלישי בשכיחות לאחר טריזומיה 21 וטריזומיה 18 (המתוארות כאן למעלה).
התסמונת לא תורשתית והסיכוי ללדת ילד נוסף עם טריזומיה 13 קטן מ-1%. באמצעות בדיקת סקר ביוכימי שליש ראשון יחד עם בדיקת השקיפות העורפית ניתן להעריך את הסיכון להמצאות התסמונת.

תסמונת טרנר

בניגוד לטריזומיות, המתוארות כאן למעלה, בתסמונת טרנר לוקות רק בנות, שחסר להן כרומוזום נקבי אחד מסוג X. כלומר, בתאי הגוף שלהם 45 כרומוזומים במקום 46. עוברים עם תסמונת טרנר עוברים בדרך כלל  ההפלה בשליש הראשון להריון. ממצאים מוקדמים  באולטרסאונד הן ציסטות באזור הצוואר של העובר אשר נעלמות במהלך ההיריון. נשים הסובלות מהתסמונת הן בעלות קומה נמוכה, הווסת פוסקת בגיל צעיר יחסית, והן סובלות מעקרות מאחר שבשחלותיהן לא מתפתחות ביציות.

שכיחות התסמונת היא כ-1:3000 לידות בנות.

תסמונת קליינפלטר

תסמונת זו נגרמת מהימצאות כרומוזום X נוסף אצל הזכר, כלומר בעל תמונת כרומוזומים 47XXY.
הלוקים בתסמונת XXY מתאפיינים בעקרות על רקע של התפתחות לא תקינה של האשכים ותאי הזרע. הקומה שלהם גבוהה מהממוצע, והם בעלי פיגור שכלי קל. חלק מהלוקים בתסמונת מנהלים חיים נורמליים.

שכיחות התסמונת היא כ-1:1000 לידות בנים.

X שביר

לתסמונת קוראים גם Fragile X Syndrome או תסמונת X שביר. השם תסמונת ה-X השביר מכוונת לבעיה בכרומוזום X. לכרומוזום יש 2 זרועות, ובתסמונת יש פגם בקצה הזרועה הארוכה. במצב תקין קיימים באזור זה כ-50 רצפים של חומר התורשה  DNA (דנ"א). במצב של תסמונת איקס שביר יש למעלה מ-200 חזרות.

כאשר יש בין 50-200 חזרות של ה-DNA (דנ"א) מדובר במצב של "נשאות". התוספת של הרצפים בכרומוזום פוגעת בפיקוח על יצירת גנים אחרים וכך נוצרת המחלה.
נשים נשאיות של התסמונת יכולות ללדת בנים חולים. אצל בנות שקבלו כרומוזום איקס שביר מהאם יש עוד כרומוזום X בריא שקבלו מהאב ולכן, הביטוי למחלה נמוך אצל בנות. התסמונת גורמת לפיגור, בעיקר בזכרים ונמצאת במקום שני בשכיחות כסיבה לפיגור אצל זכרים לאחר תסמונת דאון. מלבד הפיגור השכלי, התנהגות הילדים היא היפראקטיבית ולעתים אוטיסטית. יש להם בעיות בדיבור, בפנים ניתן להבחין בגולגולת, במצח, אוזנים ואשכים גדולים. אצל בנות הסימנים החיצוניים קלים והפגיעה השכלית קלה יותר.

לכל אשה מומלץ לבדוק בדיקת נשאות לתסמונות X שביר לפני או בתחילת ההיריון. אם אשה מתגלית כנשאית או נולד לה ילד עם תסמונת  X שביר בעבר, היא תעבור בדיקת מי שפיר לשלילת התסמונת.
השכיחות של נשים נשאיות תסמונת האיקס השביר בישראל היא 1:200-1:350.

טיי זקס

תסמונת טיי זקס היא מחלה תורשתית בה חסר לעובר ולילוד אנזים בשם הקסוזאמינידאז A. רוב הילדים הלוקים בתסמונת מתים עד גיל 3. מחסור באנזים גורם להצטברות חומר שומני בתאי העצב שבמוח וכך העצב מתנוון ונגרם פיגור שכלי. התסמונת באה לביטוי בחולשת שרירים בגיל חצי שנה ורגישות יתר לקול. בהמשך מופיעים התכווצויות, עיוורון, חרשות, פיגור התפתחותי ופסיכומוטורי.

תסמונת טיי זקס שכיחה אצל אשכנזים. לחולה בתסמונת יש 2 גנים פגומים אותם קבל האחד מהאב והשני מהאם. האב והאם אינם חולים מאחר ויש להם גן נוסף בריא. לחולה יש 2 גנים פגומים והמחלה באה לידי ביטוי בכל חומרתה. לא ניתן לרפא את המחלה, לא ניתן לאבחן אותה באולטרסאונד, והאבחון  נעשה רק בבדיקת מי שפיר או סיסי שליה.

שכיחות הנשאים היא 1:30 והסיכוי ששני בני הזוג נשאים הוא 1:900. הסיכוי לילד אשכנזי, שיוולד חולה הוא 1:3600 (כמובן שרק במידה שלא נעשתה בדיקת מי שפיר, אשר יכולה לאתר את התסמונת). כאשר שני ההורים נשאים, הסיכוי ללידת ילד פגוע הוא 1:4.  לכן, בדיקת מי שפיר חשובה ביותר.

תסמונות עם חוסרים כרומוזומליים מזעריים (מיקרודלישנס)

תסמונת די-ג'ורג'

לתסמונת שמות נוספים- CATCH 22 ו- VCFS Velo Cardio Facial Syndrome ׁ(תסמונת חיך-לב-פנים). בתסמונת זה קיים חסר מזערי בכרומוזום 22q11.2.
התסמונת נגרמת עקב חסר של מקטע קטן על הזרוע הארוכה בכרומוזום 22.  האזור הזה בכרומוזום, שאחראי על התפתחות תקינה של הלב, הפנים, על המערכת הראיה והשמיעה וההתפתחות השכלית. קיימים  מעל 180 ממצאים קליניים המערבים מערכות שונות.

ככל שחסרים יותר גנים תהיה בעיה בהתפתחות של המערכות הבאות:
1. מומי לב בעיקר של העורקים הראשיים.
2.חך שסוע ולסת קצרה
3.איחור  בדיבור ובשפה ופיגור שכלי קל עד בינוני. חלקם לוקים באוטיזם. יש המפתחים הפרעות פסיכיאטריות למשל סכיזופרניה
4.זיהומים שונים בגלל כשל של המערכת החיסונית.

האבחנה לתסמונת על ידי בדיקת FISH, שמשתמשת בסמן פלואורסצנטי סגולי בכרומוזום 22.
התסמונת לא תתגלה בבדיקת מי שפיר רגילה. ההפניה לבדיקה תתבצע, בדרך כלל לאחר אבחון של מומי לב או מומי פנים באולטרסאונד.

יש סיכוי של כ-50% להעברת המחלה לצאצאים. אם יש להורים ילד אחד חולה ולהם אין סמפטומים יש סיכוי של פחות מ-5% לילד נוסף חולה בתסמונת.

תסמונת חסר מזערי בכרומוזום 1p36

התסמונת נגרמת עקב חסר מקטע קטן בכרומוזום 1 ונקראת גם מונוזומיה 1p36. זו התסמונת השכיחה ביותר מהתסמונות עם חוסר מזערי בכרומוזום באזור הקצוות שלו והיא אחראית על כ-1% מכלל מקרי הפיגור בהתפתחות או פיגור שכלי מסיבה לא מוסברת. הילדים סובלים מקושי ניכר בהתפתחות הדיבור ועד מצב של העדר שפה בכלל. יש להם פגיעה בהתפתחות המוחית, הם סובלים מפיגור שכלי בינוני עד חמור. יש להם בעיות קואורדינציה ואפילפסיה. למחצית מהילודים יש מומי לב.

השכיחות לתסמונת היא כ-1:5000 לידות תנוקות חיים. ההורים בדרך כל בריאים והסיכוי ללידת ילד נוסף עם התסמונת היא 50%.
האבחון הוא בבדיקת FISH  או צ'יפ גנטי. בדיקת מי שפיר רגילה לא תזהה את התסמונת.

תסמונת קרי דו שה (5p-)

תסמונת הנגרמת עקב חסר מקטע בזרוע הקצרה של כרומוזום 5. פירוש הביטוי בצרפתית "קרי דו שה" (Cri Du Chat) הוא יללת החתול או בכי של חתול. הבכי האופייני של התינוקות הלוקים בתסמונת  נובע ממום בלוע ובמערכת העצבים המרכזית. ברוב המוחלט של המקרים מדובר על מוטציה חדשה שלא הופיעה באף אחד מההורים .

התינוקות נולדים קטנים ביחס למה שהם צריכים להיות לפי גיל ההיריון. המום בלוע גורם לקושי לינוק ולבלוע והילדים סובלים מבעיות אכילה. הראש, המוח והלסת קטנים, הם סובלים מפיגור שכלי חמור עם עיכוב בהתפתחות מוטורית, קוגניטיבית וברכישת שפה. יש להם קשיי תקשורת ניכרים.

זו תסמונת נדירה המופיעה בשכיחות של 1:20,000-1:50,000 לידות של תינוק חי.
את התסמונת ניתן לאבחן בבדיקת צ'יפ גנטי,בדיקת FISH, בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה וכן בבדיקת דם MaterniT21

תסמונת אנגלמן AS

(חסר מזערי בכרומוזום 15q11.2 מצד האם)- תסמונת פראדר ווילי PWS  (חסר מזערי בכרומוזום 15q11.2 מצד האב)  

שתי התסמונות  נגרמות על ידי פגם בזרועה הארוכה של כרומוזום 15. כאשר הפגם המולד מקורו  מהאב, זו תסמונת פראדר וילי(מופיעה בשכיחות 1:10,000 לידות חיות)  וכאשר הפגם מקורו מהאם זו תסמונת אנגלמן (מופיעה בשכיחות 1:12,000 לידות חיות).

בתסמונת פראדר וילי PWS הילדים סובלים מרפיון שרירים ומכאן יש להם בעיות יניקה ואכילה. בהמשך המצב מתהפך והם סובלים מאכילה כפייתית עד להשמנה קיצונית. כמו כן, הם סובלים מפיגור שכלי בדרגות חומרה שונות וכן אבר מין קטן. את השינויים באבר המין ניתן לפעמים לזהות באולטרסאונד.

בתסמונת אנגלמן AS קיים פיגור בגדילת הראש, הילדים סובלים מפירקוסים, קשיי יציבות ופיגור שכלי קשה. לילד תנועות מונוטוניות החוזרות על עצמן והתקפי צחוק לא מוסברים.
האבחנה נעשית בצ'יפ גנטי. בדרך כלל מדובר במקרה בודד והסיכוי להישנות התסמונת בילד הבא הוא פחות מ-1%.

מתלבטים מה היא הבדיקה הנכונה עבורכם? מחפשים רופא לביצוע הדיקור? פנו אלי להתייעצות ואוכל לעזור לכם להבין מה הצעד הבא! 

יש לך שאלה?

[contact-form-7]

השוואת בדיקות מי שפיר וחלופות

הפוסט הפרעות כרומוזומליות הופיע ראשון במי שפיר

]]>