הנחיות לביצוע • מי שפיר https://www.prof-shalev.com/information-center/amniocentesis-and-cma/amniocentesis-guidelines/ יעוץ אישי מי שפיר Tue, 07 Apr 2020 19:32:20 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.12 https://www.prof-shalev.com/wp-content/uploads/2019/06/cropped-facivon-shalev-32x32.png הנחיות לביצוע • מי שפיר https://www.prof-shalev.com/information-center/amniocentesis-and-cma/amniocentesis-guidelines/ 32 32 הנחיות לאחר בדיקת מי שפיר https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8/ Wed, 12 Apr 2017 23:39:19 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%92%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99-copy/ את כבר אחרי, הלחץ וההתרגשות פינו את מקומם לשמירה על ההריון והבריאות. אלה הם כמה הנחיות שעליך להקפיד עליהן אחרי בדיקת מי שפיר:

הפוסט הנחיות לאחר בדיקת מי שפיר הופיע ראשון במי שפיר

]]>

את כבר אחרי, הלחץ וההתרגשות פינו את מקומם לשמירה על ההריון והבריאות. אלה הם כמה הנחיות שעליך להקפיד עליהן אחרי בדיקת מי שפיר:

מנוחה אחרי מי שפיר

להגביל פעילות גופנית למשך 12-24 שעות אחרי בדיקת מי שפיר. למרות שאין עדות קלינית שמנוחה מורידה סיבוכים עדיף לנוח.
ההמלצה שלי מנסיוני היא כזו: לאורך למעלה מ-35 שנה בהן בצעתי בדיקות מי שפיר, לאחר הדיקור ממתינים כחצי שעה בקרבתי ובחדר ההמתנה שליד חדר בדיקות מי השפיר. אם תרגישי בטוב, את מוזמנת לנסוע הביתה (על ידי מלווה או במונית).

להגביל פעילות גופנית למשך 12-24 שעות אחרי בדיקת מי שפיר

כמה זמן צריך לנוח אחרי בדיקת מי שפיר?

לאחר ששבת הביתה תהיי 48 שעות במנוחה, בשכיבה. מותר להתרחץ, ללכת לשירותים, לאכול וכל השאר יעשה בשכיבה. עדיף להיות אצל האמא או קרוב אחר  ואם יש ילדים, עדיף שיעברו לסבים או לקרוב אחר. הבעל אחראי עליהם, את נחה יומיים.  יש לשים לב במיוחד לשתי תופעות – 1. עלית חום גוף, מעל 37.5 מעלות צלסיוס  2. ירידת מים (מהנרתיק). בכל ספק יש להתקשר לרופא המטפל או לגשת לחדר מיון נשים.
בשבוע שלאחר דיקור מי השפיר יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת. יש לגשת לרופא המטפל לביקורת כ-3-7 ימים לאחר הפעולה.

מנוחה של 48 שעות לאחר הבדיקה

נטילת תרופות אחרי בדיקת מי שפיר

אין המלצה לטיפול תרופתי ספציפי. ניתן ליטול אקמול מיד לאחר הבדיקה, במקרים של תחושות אי נוחות בבטן. מתן תכשירי פרוגסטרון או טיפול אחר נגד התכווצויות לא הוכח כיעיל מבחינה קלינית. כדאי מאוד שיהיה לך קשר ישיר עם הרופא המטפל. למטופלות שלי אני נותן את מספר הנייד האישי שלי. הן אמורות להתקשר אלי בכל שעה(!) ובכל מצב(!) בו כאמור יש עלית חום או ירידת מים או ממצא חריג אחר.

הפוסט הנחיות לאחר בדיקת מי שפיר הופיע ראשון במי שפיר

]]>
הנחיות האיגוד הבריטי https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%92%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99/ Wed, 12 Apr 2017 23:31:40 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90%d7%b3-copy/ בדיקת מי שפיר היא הבדיקה הפולשנית הנפוצה ביותר באנגליה לאבחון טרום לידתי בהריון. היא מבוצעת באנגליה החל מתחילת שבוע 16 להריון.

הפוסט הנחיות האיגוד הבריטי הופיע ראשון במי שפיר

]]>

מתוך הנחיות האיגוד הבריטי למיילדות וגינקולוגיה לגבי מי שפיר וסיסי שליה, 2010

RCOG guideline No. 8 for CVS and Amniocentesis

Amniocentesis and Chorionic Villus Sampling

RCOG guideline No. 8 June 2010  (Royal College of Obstetricians and Gynaecologists)

המידע המובא בפרק זה מופיע בהנחיות האיגוד הבריטי למיילדות וגינקולוגיה, שפורסם ב- 2010. החומר הרפואי נאסף ממקורות איסוף מידע אלקטרוניים שונים ביניהם: The Cochrane Library, DARE EMBASE, TRIP, Medline PubMed ובהתייחס למאמרים מבוקרים מהשנים 2000-2008.

על בדיקת מי שפיר

בדיקת מי שפיר היא הבדיקה הפולשנית הנפוצה ביותר באנגליה לאבחון טרום לידתי בהריון. היא מבוצעת באנגליה החל מתחילת שבוע 16 להריון. בדיקת סיסי שליה מבוצעת מוקדם יותר – בשבועות שבין 11 לבין 13 וששה ימים.

אחוז ההפלות

מתוך נתונים שפורסמו בדנמרק לפני 30 שנה, דווח על תוספת סיכון של 1% לאחר ביצוע מי שפיר. פרסומים חדשים יותר מצביעים על אחוז נמוך יותר של הפלות.

ניסיון הרופא המבצע

קיימת עדות סטטיסטית מובהקת, שלרופאים בעלי ניסיון רב בביצוע בדיקות מי שפיר יש אחוזי הפלה נמוכים יותר כך שהניסיון בביצוע בדיקת מי שפיר חשוב. לרופאים בעלי ניסיון רב במיוחד בביצוע בדיקת מי שפיר יש פחות הפלות (פי 6-8 פחות) בהשוואה לרופאים עם ניסיון מועט.      
בעוד שרופא מנוסה מצליח לשאוב מי שפיר צלולים ב-94%  מהמקרים כבר בדיקור הראשון, הרי שרופא עם ניסיון מופחת יצליח רק ב-69%. גם שיעור דיקורים עם מי שפיר המהולים בדם נמוך יותר אצל בעלי ניסיון רב (3%) בהשוואה לאלה בעלי ניסיון מועט (16%) .          

עבודות השוואתיות שפורסמו לאחרונה מראות על אחוזי הפלה דומים לאחר בדיקת מי שפיר וסיסי שליה. עם זאת עדיין נכון להנחות את האישה ההרה, שקיימת אפשרות שהסיכון בבדיקת סיסי שליה גבוה יותר.

מועד ביצוע בדיקת מי שפיר וסיסי שליה

קיימת המלצה לבצע בדיקת מי שפיר משבוע 15 מלא ומעלה. כאשר בדיקת מי השפיר מבוצעת לפני שבוע 15 מלא (נקראת בדיקת מי שפיר "מוקדמת") דווח על שיעור גבוה יותר של הפלות, יותר פגיעה בגפיים של העובר ותחלואה נשימתית. לפיכך, לא מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר לפני שבוע 15.

את בדיקת סיסי שליה מומלץ לבצע אחרי שבוע 10 להריון. כאשר בעבר בוצעו בדיקות סיסי שליה בשלב מוקדם יותר של ההיריון היו דיווחים על פגיעות בגפיים של העוברים. בדיקה מוקדמת כרוכה גם בקושי טכני מסוים בגלל מימדיו הקטנים של הרחם והכמות המעטה יחסית של רקמה השליה.

הנחיות טכניות בביצוע בדיקת מי שפיר וסיסי שליה

  1. יש לבצע מעקב רציף באולטרסאונד על מהלך המחט בעת החדרתה דרך דופן הבטן לחלל הרחם לאורך כל זמן הפעולה. הדמיה רציפה של המחט הוכחה כמפחיתה את שיעור הדיקורים בהם יש דימום לתוך מי השפיר וכן משפר את שיעור ההצלחה בשאיבת הנוזל.  גם האפשרות לפגיעה בעובר יורדת משמעותית.
  2. מומלץ להימנע ממעבר המחט דרך רקמת שליה, אלא במקרים בהם מעבר דרך השליה מאפשר מהלך בטוח של הפעולה להוצאת נוזל מי שפיר.
  3. לביצוע בדיקת מי שפיר יש להשתמש בקוטר מחט מקסימלי של 0.9 מ"מ (20 gauge)
  4. טרם הבדיקה יש לבדוק באולטרסאונד את מיקום השליה וחבל הטבור ולמקם את האזור אליו תחדור המחט (כמובן שבמקום ראשון יש להדגים את דופק העובר ולחפש אחר המצאות אפשרית של הריון רב עוברי – פרופ' שלו)
  5. בדיקת סיסי שליה: השיטה לביצוע הפעולה תהיה על פי בחירת המבצע. בדיקור סיסי שליה דרך דופן הבטן כדאי להשתמש במאלחש כאבים מקומי.
  6. בבדיקת סיסי שליה יש דיווחים שונים על שימוש בטווח נרחב של מחטים (18-gauge, 20-gauge, double needle 17/19-gauge, double needle 18/21-gauge). אין מחקרים השוואתיים באשר למחט העדיפה כך שכל מבצע יעשה על פי ניסיונו.
  7. יש צורך במיומנות גבוהה במיוחד באולטרסאונד לשם ביצוע בדיקת מי שפיר וסיסי שליה, יותר מזו הנרכשת על ידי רופא הנשים הרגיל.
  8. קיימים מודלים לאימון על מנת לרכוש מיומנות בביצוע בדיקות פולשניות בעובר. הנחיות האיגוד האנגלי למיילדות וגינקולוגיה דנות במספר הבדיקות שיש לבצע במהלך הלימוד על מנת לקבל מומחיות מספקת בביצוע בדיקת סיסי שליה ובדיקת מי שפיר וכן בצורך לעשות מעקב אחרי תוצאות הדיקורים.

בדיקת מי שפיר תאומים

  1. בבדיקת מי שפיר / סיסי שליה בתאומים מומלץ שלמבצע הבדיקה יהיה גם ניסיון בביצוע דילול עוברים במידה ותתקבל תשובה שאחד העוברים פגוע. בנוסף לכך, על המבצע להיות בעל ידע וניסיון באולטרסאונד.
  2. במהלך הפעולה יש למפות את חלל הרחם ולסמן את מיקום העוברים, מיקום השליות, מיקום המחיצה בין שקי ההיריון, כמות מי השפיר ומין העוברים.
  3. רוב הרופאים מבצעים בעת דיקור מי שפיר בתאומים 2 דיקורים, דיקור לכל שק. ישנה אפשרות לבצע את הבדיקה בדיקור אחד. תחילה דיקור לשק הראשון, ובהמשך מחדירים את אותה המחט לשק השני. ישנם פרסומים שדיווחו על שיעור הפלות נמוך יותר בדיקור אחד (חדירה לשק אחד, שואבי מי שפיר, ממשיכים לתוך השק השני ושואבים מי שפיר מהשק השני – פרופ' שלו). על כל פנים, שיעור ההפלות בדיקור הריון תאומים גבוה מזה שבהריון יחיד (הערה: ההחלטה באם לבצע דיקור אחד או שניים תלויה במיקום המחיצה שבין השקים. כאשר קיים הרושם שבצוע הפעולה קל – עדיף לבצע דיקור אחד. כאשר יש צורך ב"אקרובטיקה" על מנת לשאוב מי שפיר בדיקור אחד – הרי שעדיף לבצע 2 דיקורים. הזזה אגרסיבית של המחט במהלך הדיקור מעלה את שיעור הסיבוכים. – פרופ' שלו)

דיקור מי שפיר "מאוחר" בשליש השלישי להריון

שיעור הלידות המוקדמות לאחר ביצוע דיקור מי שפיר בשליש השלישי (אחרי שבוע 30 – י.ש.) אינו גבוה משעור ההפלות לאחר דיקור רגיל בשליש השני להריון. עם זאת, ישנה אפשרות שתתבצע יותר מדקירה אחת לקבלת מי שפיר (ב-5% מהדיקורים) ושיעור הדיקורים הדמיים יכול להיות גבוה יותר בהשוואה לאלה בבדיקת מי שפיר בשליש השני ב 5-10% מהדיקורים). יש דיווחים על קושי רב יותר בתרבות התאים העובריים בדיקורים מאוחרים –  בכ-10% מהמקרים.

העברת זיהומים במהלך הבדיקה

  • מטמר האולטרסאונד חייב להיות מכוסה בכיסוי סטרילי. יש להשתמש בג'ל סטרילי.
  • יש לוודא האם המטופלת נשאית במחלות מדבקות (איידס, הפטיטיס וכד') ולנהוג על פי ההוראות במקרים אלה.
  •  בנשים עם איידס שעדיין לא קבלו טיפול תרופתי יש לדחות את בדיקת מי השפיר ולהתחיל תחילה במתן תרופות על מנת למנוע הדבקה עוברית.
  • אין מניעה לבצע בדיקת מי שפיר בנשים עם צהבת מסוג B ו-C.
    באופן כללי, הסיכון לזיהום אימהי לאחר דיקור מי שפיר נדיר ופחות  מ-1:1000.

הפוסט הנחיות האיגוד הבריטי הופיע ראשון במי שפיר

]]>
הנחיות בינלאומיות – חלק א׳ https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90/ Wed, 12 Apr 2017 23:24:52 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91-copy/ ה-ISUOG הוא ארגון מדעי בין לאומי לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה, המונה אלפי חברים – גינקולוגים, אולטרסונוגרפים, חברים העוסקים בהדמיה ורבים אחרים.

הפוסט הנחיות בינלאומיות – חלק א׳ הופיע ראשון במי שפיר

]]>

 חלק א

ה-ISUOG הוא ארגון מדעי בין לאומי לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה, המונה אלפי חברים – גינקולוגים, אולטרסונוגרפים, חברים העוסקים בהדמיה ורבים אחרים. מטרת החברה לקבע סטנדרטים נכונים לביצוע בדיקות אולטרסאונד, פיתוח אמצעי לימוד בנושא אולטרסאונד ברמה הגבוהה ביותר ולתמוך במחקר העוסק בהדמיה ברפואת נשים.
לארגון ה-ISUOG יש וועדה (Clinical Standards Committee (CSC, שמפרסמת  הנחיות קליניות מומלצות הקשורות בביצוע בדיקות אולטרסאונד ופעולות פולשניות הכרוכות בשימוש באולטרסאונד. ההנחיות הן המלצות הארגון נכון ליום פרסומן. להלן הנחיות של ה-CSC לביצוע בדיקות מי שפיר (בדיקות אלה מבוצעות החל מ-1970 ומחדירים בהן מחט דרך דופן הבטן לחלל הרחם ושואבים מי שפיר לשם בדיקת כרומוזומלית של תאי העובר).

הנחיות לגבי בדיקת מי שפיר

שבוע ביצוע הבדיקה
בדיקת מי שפיר תתבצע החל משבוע 15 להריון. נתונים שנבדקו על 4,373 נשים הראו שדיקור מי שפיר בשלב מוקדם יותר העלה באופן משמעותי את מקרי ההפלות ומספר המקרים עם ירידת מים.

מהלך הדיקור
דיקור יהיה בחדירה דרך דופן הבטן וזאת תחת הדמיה רציפה באולטרהסאונד אחר מהלך

המחט
החדרת המחט צריכה להיות מהירה וחזקה מספיק על מנת לחדור את קרום שק מי השפיר.

קוטר המחט  
מומלץ להשתמש במחט בקוטר G 20-22 (עובי המחט בבדיקת דם רגילה היא 21).
לא נמצא הבדל בשיעור ההפלות כאשר השתמשו בסוגי מחט שונים G20-21-22.
קצב שאיבת מי השפיר עם מחט G20 מהיר יותר ובכך משך זמן בדיקת מי השפיר קצר יותר.

שליה
עדיף להימנע מהחדרת המחט דרך השליה, במיוחד כאשר המטופלת בעלת סוג דם RH  שלילי. יש להימנע לחלוטין מדיקור של המחט באזור ההשרשה של חבל הטבור לשליה. לא נמצא הבדל בשיעור ההפלות כאשר היה מעבר של המחט דרך השליה או דרך קרום שק מי השפיר. עם זאת מעבר המחט דרך השליה גורם ליותר דימומים בתוך מי השפיר.

מי שפיר דמיים
במהלך ניסוי קליני אקראי RCT, שבוצע ב-200 נשים, לא היה הבדל בכמות הדימום ברחם   כאשר השתמשו במחט G20 או במחט G22. כאשר מי השפיר המתקבלים בדיקור דמיים, יש עליה בהימצאות תאים אימהיים במי השפיר. זה עלול להצביע על אפשרות לשגיאה בתוצאת הבדיקה.
עליה במספר תאים אימהיים במי השפיר בנוסף לתאים עובריים נמצאה בקורלציה למספר הדיקורים המבוצעים על מנת לקבל מי שפיר וכן בקורלציה עם חוסר ניסיון מספיק של הרופא בביצוע בדיקות מי שפיר. על מנת להפחית את האפשרות להמצאות תאים אימהיים בתוך מי השפיר הנשאבים ונשלחים לבדיקת מעבדה כדאי לא להשתמש ב-2 סמ"ק הראשונים הנשאבים של מי השפיר.

בעיות מעבדה
הסיכוי לכישלון בתרביות תאים שהתקבלו בבדיקת מי השפיר הוא 0.1%. במצב זה לא ניתן לתת תשובה. במצב של דיקור דמי הסיכוי לבעיה בתרביות התאים גדולה יותר. גם במצבים בהם נערכת בדיקת מי שפיר בשבועות מאוחרים (מעל 28 שבועות) הסיכוי לכישלון צמיחת התרבית עולה עד לכדי 10% מהמקרים.

סיבוכי בדיקת מי שפיר

הפלה    
על פי המחקרים האחרונים תוספת הסיכון להפלה של בדיקת מי השפיר היא 0.1% (1:1000 בדיקות מי שפיר). פגיעה בעובר בזמן הדיקור נדירה ביותר. גם סיבוכים הקשורים בפגיעה במטופלת נדירים.
מדדים עיקריים הקשורים בעליה בסיכון להפלה לאחר בדיקת מי שפיר הם:
א. ביצוע מספר דיקורים (ולא דיקור אחד) על מנת לשאוב ולהשיג מי שפיר.
ב. חוסר ניסיון של המבצע בביצוע הבדיקה.
ג. מי שפיר דמיים.
ד. המצאות מומים בעובר.
יש לציין שמתוך  147,987 בדיקות מי שפיר, נמצא 0.56% אחוז הפלות עד 4 שבועות מתאריך הדיקור ו-0.09% סיכוי לתמותת העובר עד 42 יום מהדיקור.

ירידת מים לאחר בדיקת מי שפיר     
ירידת מים יכולה להיות ב-1%-2% מהמקרים. אולם, ברבים מהמקרים ישנה סגירה ספונטנית של הקרומים וירידת המים פוסקת. לא כל ירידת מים מסתיימת בהפלה.

זיהום תוך רחמי    
הסיכון לזיהום בחלל הרחם לאחר בדיקת מי שפיר נמוך וקטן מ 0.1%.

פגיעה בעובר בעת דיקור מי שפיר
הסבירות לפגיעה בעובר נמוכה ביותר. קיימים דיווחים על פגיעה כזו אך אלה רק בפרסומים רפואיים ישנים בהם דיקור מי השפיר היה ללא הדמיה רציפה באולטרסאונד.

סיבוכים אימהיים
סיבוכים אימהיים הקשורים לבדיקת מי שפיר כגון זיהום קשה ואפילו מוות דווחו במספר מזערי של מקרים. סיבה סבירה לזיהום כזה היא חדירה של המחט דרך המעי במהלכה לחלל הרחם ואז זיהום מחלל המעי מוכנס למי השפיר ומתפתח במהירות רבה. גם מיקרואורגניזמים הנמצאים בג'ל ובמתמר האולטרסאונד יכולים להוות מקור לזיהום (לפיכך, קיימת הקפדה ייתרה על חיטוי דופן הבטן, שמוש בציוד חד פעמי וסטרילי, משתמשים גם בג'ל סטרילי ואת המתמר עוטפים בניילון סטרילי   פרופ' שלו).

גורמי סיכון בבדיקת מי שפיר

א. ביצוע מספר נמוך (פחות מ 100) של בדיקות מי שפיר בשנה.
ב. ביצוע 3 ויותר דיקורים על מנת לקבל מי שפיר. כאשר יש לבצע יותר משני דיקורים, עדיף לדחות את הפעולה ולבצע את הדיקור השלישי לאחר 24 שעות.
ג. מומים בעובר לכשעצמם קשורים בסיכון גבוה יותר להפלה. .
ד. מי שפיר בצבע אדום או חום מצביעים על דימום בתוך מי השפיר וקשורים בעליה בשיעור ההפלות לאחר בדיקת מי שפיר. כנראה, על רקע הפרעה שלייתית.
ה. מומחיות הרופא המבצע. להערכת מומחים בנושא  יש לבדוק את מומחיות המבצע בביצוע דיקורי מי שפיר, אם אירעו לו  4 הפלות ויותר מתוך 100 בדיקות מי שפיר.
ו. גורמים נוספים הקשורים בעליה בשיעור ההפלות אך ההוכחה לכך אינה שלמה: מיומות ברחם, רחם במבנה אנטומי לא תקין, הפרדות קרומים ודימום רטרו-כוריוני, דימום במהלך ההיריון או דימום במועד ביצוע הדיקור, עודף משקל 40> BMI, דלקת וגינלית בעת דיקור מי השפיר, 3 ויותר הפלות בעבר.

 

הפוסט הנחיות בינלאומיות – חלק א׳ הופיע ראשון במי שפיר

]]>
הנחיות בינלאומיות – חלק ב' https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91/ Wed, 12 Apr 2017 23:13:20 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%aa-%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a8-copy/ כל מטופלת אמורה לקבל ייעוץ מקיף לפני ההחלטה על ביצוע בדיקת מי שפיר, בו תדון עם הרופא בציפיות מהבדיקה, הסיכונים בבדיקה ואספקטים טכניים הקשורים

הפוסט הנחיות בינלאומיות – חלק ב' הופיע ראשון במי שפיר

]]>

הנחיות החברה הבינלאומית לאולטראסאונד ISUOG  לביצוע בדיקת מי שפיר, 2016 – חלק ב' 

ייעוץ טרם ההחלטה לביצוע בדיקת מי השפיר

כל מטופלת אמורה לקבל ייעוץ מקיף לפני ההחלטה על ביצוע בדיקת מי שפיר, בו תדון עם הרופא בציפיות מהבדיקה, הסיכונים בבדיקה ואספקטים טכניים הקשורים בדיקור וכן על אינדיקציות לביצוע בדיקת מי שפיר, שכוללות סיכון מוגבר לבעיות כרומוזומליות בעובר, סיכון מוגבר למחלות תורשתיות גנטיות, מחלות מטבוליות או סיכון מוגבר לזיהומים.   

ייעוץ לפני הדיקור

יינתן על ידי רופא מומחה ברפואת העובר והמבצע את בדיקת מי השפיר או על ידי גנטיקאי.בשיחה זו יידונו הנושאים הבאים:

  • יתרונות וחסרונות של בדיקה פולשנית לשם אבחון טרום לידתי לעומת בדיקות סקר בלתי פולשניות
  •  הבדלים בין בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה מבחינת דיוק התוצאות, שיעור הסיבוכים, ההבדל במועד ביצוע שתי הבדיקות ומשמעות סיום הריון בשבוע מוקדם ומאוחר במידה ומתקבלות תוצאות לא טובות
  • מידע על המעבדה בה מבוצעות בדיקות הפענוח של תקינות הכרומוזומים מבחינת שיעור קבלת תשובות לא מלאות או כישלון בקבלת תשובה סופית וזמן עד קבלת תשובות המעבדה.כמו כן מידע על אמצעי תקשורת לקבלת
  • תוצאות בדיקת מי השפיר
  • סיבות לקבל עזרה רפואית לאחר בדיקת מי השפיר
  •  לברר את הצורך בקבלת זריקת ANTI D לאחר בדיקת מי השפיר, כדי למנוע ריגוש של האם בעלת סוג דם RH שלילי.

בסיום קבלת כל המידע הנ"ל על המטופלת לחתום על טופס הסכמה מדעת.

רשימת ביקורת לפני ביצוע בדיקת מי שפיר ואחריה

על הרופא לבדוק את הדברים הבאים:
1.לבדוק מצב נוגדי RH  של המטופלת האמורה לעבור את בדיקת מי השפיר
2.מתן נוגדים ANTI D לאם עד 72 שעות מביצוע בדיקת מי שפיר במידה וסוג הדם של האם RH שלילי  ואין לה נוגדנים וכאשר מוכח שהאב הוא RH  חיובי
3.המטופלת אמורה לעבור במהלך ההיריון, ולפני ביצוע בדיקת מי השפיר, בדיקת דם לווירוס הפטיטיס B ,C ;  אין המלצה לבצע בדיקת HIV
4.אין המלצה לקבל אנטיביוטיקה מניעתית לפני דיקור מי שפיר
5.לשמור על סטריליות מוחלטת בעת ביצוע בדיקת מי השפיר
6.דו"ח מפורט של כל פרטי הפעולה יימסר למטופלת ולגורם הרפואי האחראי. דו"ח זה יכלול את הפרטים הבאים:
7.הסיבה לביצוע בדיקת מי השפיר.
8.ממצאי בדיקת האולטרסאונד טרם ביצוע בדיקת מי השפיר.
9.תיאור מהלך דיקור מי השפיר  הכולל — הציוד שהיה בשימוש, אזור שבו בוצע הדיקור, מספר – הדיקורים, כמות נוזל השפיר שנשאב, צבע מי השפיר.
10.לאחר הדיקור – הדמיית דופק עוברי תקין, מראה השליה וכמות מי השפיר
11.בדיקת נחיצות מתן ANTI D
12.בדיקת הפסקת נטילת תרופות נוגדני קריש
13.פירוט סוג הבדיקה לביצוע במעבדה (קריוטיפ רגיל, ציפ גנטי, FISH)

הוראות לאחר בדיקת מי שפיר

1.להגביל פעילות גופנית למשך 12-24 שעות אחרי בדיקת מי שפיר, למרות שאין עדות קלינית שמנוחה מורידה סיבוכים
2.אין המלצה לטיפול תרופתי ספציפי למרות שיש הנוטלות אקמול מיד לאחר הבדיקה במקרים של תחושות אי נוחות בבטן. מתן תכשירי פרוגסטרון או טיפול אחר נגד התכווצויות לא הוכח כיעיל מבחינה קלינית.
3.ייעוץ גנטי נוסף יינתן באם תתקבלנה תשובות חריגות בבדיקת מי השפיר.

איזה בדיקות ניתן לבצע במי השפיר הנשאבים בדיקור?

1.ניתן לבצע את הבדיקות הבאות:
2.בדיקת כרומוזומים מלאה  Full Karyotype
3.בדיקה חלקית ומהירה  Rapid Testing
4.בדיקה מולקולרית של הפרעות בכרומוזומים (צ'יפ גנטי)
5.זיהוי מחלות מונוגניות Diagnosis of Monogenic Disease

דיקור מי שפיר בהריון רב עוברי

1. אין הבדל בשיעור ההפלות או איבוד ההיריון לאחר בדיקת מי שפיר או לאחר בדיקת סיסי שליה
2.בהריון רב עוברי, מומלץ שמבצע דיקור מי השפיר יהיה בעל ניסיון גם בטכניקה של דילול עוברים (אם חו"ח תדרש המתת העובר הפגוע בלבד).
3.אין מחקרים קליניים אקראיים (RCT) להערכת הסיבוכים במי שפיר וסיסי שליה בתאומים. המחקרים הם רק סיכום רטרוספקטיבי של תוצאות דיקורי מי שפיר וסיסי שליה.
4.דיקור מי שפיר בתאומים: מתוך עבודות רטרוספקטיביות שפורסמו לאחרונה בתאומים מדווח פרסום קנדי על עליה של 2.2% להפלה בהשוואה להריונות תאומים שלא בצעו את הבדיקה.
עבודה ספרדית פרסמה עליה בשיעור ההפלות רק של 0.1% ועבודה אמריקאית – עליה של 1.8%. בסכום מספר מאמרים (meta-analysis) דווח ש-2.54% מהריונות תאומים, שעברו בדיקת מי שפיר, הפילו עד שבוע 24 (נתון זה כולל גם את אחוז ההפלות שקורות גם בלי לעבור את בדיקת מי השפיר).

הפוסט הנחיות בינלאומיות – חלק ב' הופיע ראשון במי שפיר

]]>
טיפים לקראת בדיקת מי שפיר https://www.prof-shalev.com/%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a8-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d/ Wed, 12 Apr 2017 23:04:31 +0000 https://www.prof-shalev.com/%d7%94%d7%97%d7%96%d7%a8-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9b%d7%91%d7%99-copy/ זכויות חברות מכבי בענין בדיקת צ'יפ גנטי במסגרת בדיקת מי שפיר זכויות על פי סל הבריאות הממלכתי לבדיקת צ'יפ גנטי

הפוסט טיפים לקראת בדיקת מי שפיר הופיע ראשון במי שפיר

]]>

נשים יקרות,

להלן טיפים לקראת בדיקת מי שפיר:

לפני הבדיקה

  • לא להיכנס לאינטרנט ולהתחיל לקרוא על הבדיקה. פשוט לסמוך על הרופא שלכם, אתן בידיים טובות!
  • להגיע לבדיקה כרבע שעה לפני שעת הבדיקה לפרוצדורה מנהלתית / קבלה.
  • לבוא באנרגיות טובות, לשחרר לחץ ופחדים. מחשבה חיובית יוצרת מציאות חיובית! וגורמת להליך קל ומהיר

בבדיקה עצמה

הבדיקה אורכת כרבע שעה לעובר אחד, לתאומים לוקח סה"כ כחצי שעה.

במהלך רבע השעה – מתבצעת בדיקת אולטרהסאונד לפני הבדיקה לשם הערכת מיקום הדיקור, בהמשך חיטוי האזור תוך הקפדה על סטריליות גבוהה (חשוב מאוד!)  ורק אח"כ מתבצע הדיקור עצמו. משך הדיקור בד"כ הוא קצר מאוד. בזמן ההכנה לפני הדיקור והבדיקה עצמה חשוב מאוד להרפות, להיות רגועים. כאשר המטופלת רגועה ועושה הרפיה – הדיקור עצמו לא כואב יותר מאשר לקיחת דם.
מה שלפי דעתי עוזר מאוד  לרוגע, זה ההסבר שלנו במשך כל הבדיקה  – לפני, תוך כדיי ואחרי. המטופלת יודעת מה קורה. הבדיקה מבוצעת באוירה רגועה ונעימה.

סה"כ בדיקת מי שפיר איננה מפחידה כמו שהיא נשמעת עקב יחסי הציבור  הגרועים שלה. מניסיון של למעלה מעשרים שנים, הבדיקה היא קצרה, הייתי מגדירה אפילו כחווייתית. נשים הגיעו אלינו לביצוע דיקור מי שפיר לאחר 3 הריונות בהן בצעו את הבדיקה. הן יוצאות בחיוך מהבדיקה וזה אומר הכל.

מאחלת לכן בריאות טובה ובשורות נפלאות.

יפה, אחראית תחום מי שפיר אסותא רמת החייל

הפוסט טיפים לקראת בדיקת מי שפיר הופיע ראשון במי שפיר

]]>